הרעיון ליצור את שביל ישראל נולד לפני שנים במוחו של אברהם תמיר, עיתונאי ואיש טבע, בהשראת שביל האפלאצ'ים בארה"ב (שביל שאורכו כ3500- ק"מ ממיין שבצפון ארה"ב ועד ג'ורג'יה שבדרום). הוא העלה את הרעיון בפני אורי דביר, יו"ר הוועדה לסימון שבילי ישראל של החברה להגנת הטבע, והתוכנית יצאה לדרך. הוועדה לסימון שבילים החלה את עבודות תכנון התוואי וסימונו בתחילת שנות השמונים, ולאחר כ15- שנות עבודה הוא נחנך רשמית ב- 1995.

בשנים האחרונות נערכו שינויים בתוואי המקורי של השביל: הוארכו החלקים העוברים בסמוך לחוף הים, נוספו קטעי הליכה בתוך נופים עירוניים, ובנגב נוספו קטעי שביל יפהפיים במזרח מכתש רמון ובערבה. אורכו של השביל היה בהתחלה 750 ק"מ והיום אורכו 950 ק"מ.

מאז נחנך השביל טיילו בשביל ישראל עשרות אלפי מטיילים מהארץ והעולם. רובם בקטעי שביל נבחרים, או ב"תשלומים" (כלומר חלוקת השביל למקטעים, וכל מקטע נצעד בנפרד אם כי ברצף גיאוגרפי). מספר לא מבוטל של מטיילים בחר ללכת את השביל ברצף - כטרק מתמשך על פני כחודשיים. השביל הינו שביל הליכה אך הוא מושך אליו גם ג'יפאים ורוכבי אופניים – אשר עושים קטעים מהשביל שעבירים גם באופניים / רכב שטח.
עם הזמן נוצר הוואי סביב ההליכה בשביל ישראל, וכך למשל נולדו "מלאכי השביל" - אנשים המארחים בבתיהם, ללא כל תמורה, את ההולכים, קונים עבורם מצרכים, או משאירים להם מים בשולי הדרכים.  

מספר המטיילים לאורך השביל הולך וגדל כל הזמן. דני גספר, מרכז "הוועדה לשבילי ישראל" של החברה להגנת הטבע עורך מדי שבועיים תדרוך מקיף למעוניינים לצעוד את השביל ברצף במשרדי החברה להגנת הטבע.
לפרטים ראו – מאיפה להתחיל.